"The value of a man resides in what he gives and not in what he is capable of receiving"

Albert Einstein

המרכז הישראלי ללימודי פילנתרופיה הוקם בשנת 2012 במטרה להכשיר את הדור הבא של מפתחי המשאבים בישראל, זאת, כדי להבטיח פעילות מקצועית ברמה הגבוהה ביותר בארגונים השונים ובעמותות בישראל.

עולם הפילנתרופיה ופיתוח המשאבים צמח, גדל ועבר מהפך בעשורים האחרונים. מהקופסה הכחולה של "קרן קיימת לישראל" שכל ילד וכל ילדה הכירו, בישראל ובתפוצות, מגן הילדים, מבית הספר ומתנועות הנוער ו"משלטי סלאח שבאתי" שקישטו מבני ציבור רבים ברחבי המדינה, עם שמות התורמים הנדבנים מתנוסס עליהם, נותרה רק נוסטלגיה.  הצורך בגיוס תרומות גדל והתרחב, בד בבד עם הגידול בצרכים המיוחדים של מוסדות, ארגונים, עמותות, רשויות וגופים מקצועיים שונים. גיוס כספים ותרומות היה למרכיב חיוני בפעילותם של ארגונים אלה ולעיתים קרובות כיום הוא משפיע, אם לא מכתיב ממש, את תכניות העבודה השוטפות שלהם.

פיתוח משאבים כיום הוא מקצוע מאתגר ומרתק. זהו מקצוע המאפשר למי שמתמחים בו להגשים את חלומם המקצועי ולהרגיש סיפוק עצום, שכן מהצלחותיו של מגייס התרומות נהנים מלבדו אלפי הארגונים והאנשים שלקידום פעולותיהם ותכניותיהם מגויסים הכספים. פתוח משאבים הוא אפוא מקצוע המחייב מומחיות, שיש ללמוד אותו באופן מעמיק ויסודי, ברמה מקצועית גבוהה השואפת למצויינות, כמקובל בארצות הברית ובאירופה.

קרא עוד...

עולם הפילנתרופיה אינו עולם עצמאי, מנותק מהמציאות הכלכלית ותנאי השוק. ההיפך הוא הנכון: הפילנתרופיה ופיתוח המשאבים תלויים באופן מוחלט בתנאי הכלכלה המקומית, בתנודות השוק, בהתפתחויות ובשינויים החלים לא רק בישראל אלא במדינות שבהן מגייס התרומות פועל. פיתוח המשאבים מחייב את כל מי שעוסקים בו להצטייד בארגז כלים משוכלל, מתוחכם ויעיל שיאפשר עשייה יומיומית איכותית ודינאמית.

המגזר השלישי בכלל ותחום פיתוח המשאבים בפרט, פועל כיום על-פי קודים מקצועיים ואתיים בינלאומיים, כללים מוגדרים וברורים, המוכרים ומיושמים כבר היום על-ידי אנשי המקצוע בארצות הברית ובאירופה. בישראל המצב קצת שונה, אנשי מקצוע בישראל העובדים בתחום פיתוח המשאבים באופן אינטנסיבי עם השוק האמריקאי והאירופאי חסרים פעמים רבות כמה מהיסודות החשובים של המקצוע, ובמיוחד את השפה הפילנתרופית הבינלאומית שעליה מתבססים קודים אלו , ובהיעדרה נוצרים לעיתים מחסומים בפעילותם כמגייסי משאבים, ומה שחמור לא פחות – בפעילותם השוטפת של הארגונים שבשמם ועבורם הם פועלים.

חדשות אחרונות

* קורס פיתוח משאבים ל"נפש בנפש" בבאר שבע, יוני 2014

בפעם הראשונה, העברנו קורס בשפה האנגלית בלבד לעולים חדשים דרך  "נפש בנפש".

בקורס השתתפו כ-20 עולים, גברים ונשים, שיוכלו עכשיו להשתלב בשוק העבודה בישראל.

אנו גאים להיות שותפים בשילוב זה!

 

* הכשרה מקצועית בנושא פיתוח משאבים – אזור צפון פברואר – מרץ 2014

קורס להכשרה מקצועית בנושא פיתוח משאבים נפתח בתחילת חודש פברואר לתושבי הצפון,

במרכז הצעירים של קריית ים.

הקורס מקיף חומר מקצועי רב ומעשיר עבור העוסקים  בתחום פיתוח המשאבים ומורכב מחמישה מפגשים

בני 4 ש' אקדמיות כ"א.

קורס העשרה נוסף מתוכנן להיפתח בצפון ובמרכז בחודשים יוני-יולי 2014 – מומלץ בחום לשריין מקום!

 

* סמינר פיתוח משאבים למנהלים – אוניברסיטת חיפה התנהל במהלך חודש פברואר 2014

 

* קורס פיתוח משאבים – לצוותים מתחילים – בסוכנות היהודית נפתח בחודש פברואר 2014 ויסתיים בחודש

   אפריל 2014

 

* קורס מתקדם למנהלי מחלקות – הסוכנות היהודית ייפתח באמצע חודש מרץ ועד סוף אפריל 2014

 

* קורס פיתוח משאבים למנהלים בחברה למתנ"סים נפתח בחודש ינואר 2014 ויסתיים בחודש אפריל 2014

 

קורס פיתוח משאבים ל"נפש בנפש" בבאר שבע, יוני 2014

  • קורס פיתוח משאבים ל"נפש בנפש" בבאר שבע, יוני 2014

בפעם הראשונה, העברנו קורס בשפה האנגלית בלבד לעולים חדשים דרך  "נפש בנפש".

בקורס השתתפו כ-20 עולים, גברים ונשים, שיוכלו עכשיו להשתלב בשוק העבודה בישראל.

אנו גאים להיות שותפים בשילוב זה!

 נפש בנפש1 נפש בנפש2 נפש בנפש5

 

הכשרה מקצועית בנושא פיתוח משאבים – צפון, פברואר 2014

בחודש פברואר 2014 נפתח קורס להכשרה מקצועית בנושא פיתוח משאבים במרכז הצעירים בקריית ים.

הקורס בנוי מחמישה מפגשים בני 4 שעות אקדמיות כ"א, בסה"כ 20 שעות,  ומקיף את החומר הלימודי הנדרש

להכשרה מקצועית ומעשירה לכל מי שעוסק בתחום פיתוח המשאבים.

קורס נוסף מתוכנן להיפתח בצפון ובמרכז  בחודשים – יוני- יולי 2014  – כדאי כבר לשריין מקום.

 

 

 

 

 

 

יום עיון בנושא גיוס כספים בארצות אנגליה, גרמניה ושוויץ

בקרוב יתקיים יום עיון בנושא גיוס כספים בארצות אירופה המערבית – אנגליה, גרמניה ושוויץ.

נתן גולן, המתמחה בגיוס משאבים בבריטניה יעביר את הסדנא על אנגליה וייתן טיפים שימושיים  לגיוס כספים  בארץ זו.

יום העיון מומלץ ביותר לכל מי שעוסק בגיוס משאבים לעמותות, מלכ"רים, ארגונים חברתיים ועוד. שווה להשקיע!

יום זה  בחסות חברת פלטק ושחם – ייעוץ וליווי עמותות בגיוס משאבים.

ליצירת קשר ופרטים נוספים יש להיכנס לאתר : http://www.fundraising.org.il/ להקליק על אירועים וסדנאות .

בהצלחה ותהנו!

קורס ניהול פיתוח משאבים לתושבי הגליל

לקראת השנה החדשה , החלה ההרשמה לקראת  פתיחתו של קורס ניהול פיתוח  משאבים לתושבי הצפון. הקורס מיועד לכל מי  שמכיר את עולם המגזר השלישי, למי שמעוניין ללמוד ויש לו עניין לעבוד ולהתמקצע בתחום. הקורס מתאים כמו כן למנהלי בתי ספר,  עובדי רשויות, עמותות, ארגונים חברתיים, מלכ"רים  ואנשים פרטיים המעוניינים לעסוק בתחום.  ההכשרה  מקנה כלים לעבודת פיתוח המשאבים וניהול נכון ויעיל המאפשר עבודה מקצועית ואמינה ביותר בתחום זה.

 

בעקבות הועידה השנתית של ה – JFN

תובנות של ישראלי ~ בעקבות הכנס השנתי של ה- JFN ~

 מאת נתן גולן – 29 במרס 2012

[מאמר נוסף בסדרה אשר מטרתה הנחיית עמותות ישראליות לקראת פיתוח מוצלח של מערכת גיוס משאבים.]

ביוצאי מאולם הנשפים הגדול של מלון הילטון התל-אביבי, באחר הצהריים האחרון של הכנס הבינלאומי של ה-JFN , שמתי לב לסל ולפתקה המזמינה: "מחזר את תג המשתתף שלך בוועידה"; הדבר ייצג ללא ספק את העידן החדש, מאוד אחראי, ומעורר למחשבה. בדרכי הארוכה הביתה לגליל המרוחק, היה לי די זמן להרהר בכנס יהודי נוסף בו לקחתי חלק זה עתה. האם היה זה "עוד מאותו דבר", או שמא נגזר ממנו ערך מוסף, שיאיר את דרכנו לעתיד?

הכנס השנתי הזה של ה- JFN  היה חשוב מאוד בעיניי, וגם מוצלח ביותר – ולו רק בשל כך שנערך בישראל, ומשום שהציע לתורמים ולקרנות יהודיים, הזדמנויות נרחבות ללמוד ממקור ראשון כל הנוגע לתכניות ופרויקטים המתקיימים בארץ, במסגרת הטיול המאורגן והביקור באתרים, שהיה אחד ממרכיבי הליבה של התכנית. העובדה שהתרומה הפילנתרופית הגלובלית לעמותות ישראליות, הכפילה עצמה במשך שני העשורים האחרונים, מהווה סוג של אמירה וגם של מחווה, בזמנים אלה של התמודדות עם אתגרים כלכליים לא פשוטים. בעצם קיומה של הועידה בישראל, ועידת ה- JFN הוכיחה מנהיגות יהודית בהיקף עולמי, ומילאה תפקיד בולט בקידום מגמה מעודדת זו.

הרהרתי בכל האנשים האלה שהגיעו ממרחקים, כדי לשבת יחד ולדון בדרך הנכונה לתרום את הדולרים הפילנתרופיים שלהם, הלירות שטרלינג והאירו, למטרות יהודיות ולישראל. הם הגיעו ממקומות מרוחקים כמו אוסטרליה, כדי ליטול חלק בקולקטיב תוסס של תורמים יהודיים מפולפלים.

אין ספק כי אפילו עצם הבאתם של כולם להתקבץ יחד, כאן בארץ, מהווה הישג לא מבוטל עבור ה-JFN, ההולך ומתפתח בהתמדה. מפגשי המליאה וההפעלות בחוץ תוכננו היטב, והעבודה ברשת ו/או ה"התחככויות" במסדרונות – היו מרכיב חיוני ב"ביחד" הזה; הכול התנהל חלק וללא תקלות.

אולי הדבר הפחות מוצלח בכנס, מבחינתי, הייתה ההתמקדות ההולכת וגוברת, עד לקיבעון לפעמים, בסגנון ניהול עסקי/תאגידי של הפילנתרופיה, ובמיוחד, הדרישה מהעמותות הנתרמות להסתגל לסגנון זה.

במשך שנים רבות עמדתי בחוד החנית של התנועה למען הגברת המקצועיות, השקיפות והאחריות של העמותות הישראליות. דווקא מתוך ניסיוני, אדגיש כי עלינו לוודא שאין אנו נסחפים להגזמות.

בפגישה אחת בה השתתפתי, עמית ישראלי מכובד, עמד והפציר כמעט בחברי הפאנל האחרים, שכולנו מעורבים דרך "צדקה", מתוך בחירה. הוא הוסיף ואמר, שבמגזר העמותות הישראלי, ישנם אלפי אנשים מדהימים – אנשי מקצוע ומתנדבים-  שעובדים ללא לאות למען מטרתם וקהילותיהם, בתקציב זעום, אך הם מאוכזבים וקורסים תחת הלחץ ועומס היתר, הכרוכים בפרוצדורות העסקיות המסורבלות, ובשיטות העבודה הנהוגות בתאגידים שעליהם ללמוד כדרישה מוקדמת לקבלת כל הקצאה. חשוב גם לציין, כי זה בנוסף לבדיקות מחמירות והמאזנים הקפדניים, הנדרשים מהעמותות הישראליות על ידי "רשם העמותות".

הסתכלתי על מספר אנשי המקצוע והתורמים הוותיקים שאני מכיר, ושלעתים נראים די אבודים באותם מפגשים, מותשים ונכלמים מול כל ה- "מצעים כספיים" וה- "לשוב ולהתחדש", כאילו היו אלה  הדרכים היחידות בהן התרומה והנדבנות עשויות להצליח.  חייבים לשמור על הפרופורציות הנכונות בנושא מעורר מחלוקת זה,  ואף לשאוף לסינתזה בין הגישות לפילנתרופיה של האסכולה הישנה ואלה של האסכולה החדשה, ללא ניכור של הדור החדש ו/או הדור הוותיק, הטורחים יחד בתחום.

המסורת היהודית עתיקת היומין גורסת, שעליך לתת צדקה "…לכל מטרה המרטיטה את לבך"; לאו דווקא זו המהדהדת במוחך (המתמטי-הלוגי), אלא כזו הנוגעת ללבך (המרגיש והמתרגש).

ההתייחסות היהודית למתן צדקה במונחים של רפלקס אנטומי , אינה מקרית. זה המגדלור שלאורו יש להתכוון במלאכת קודש זו. על פי השקפתי, פורמט מאוזן של נהלים צריך להתקיים על מנת להבטיח שתרומתנו לצדקה תהיה אחראית מחד, ומלאת חמלה מאידך.

הרהור אחרון, ואני מודה שאני לא אובייקטיבי בעניין זה, ישראל איננה רק תל אביב וירושלים. יותר מ- 90% של הכנסים שנערכו בארץ, התקיימו בשתי הערים הללו. זה חסר כל פרופורציה ולפעמים, אפילו חסר כל הגיון.

ועידת ה-JFN   יכלה לשלוח מסר נהדר לממשלת ישראל, למגזר העסקי, למעצבי דעת הקהל והציבור הרחב, לו קיימה את ועידותיה הרחק מתל אביב. באר שבע, עיר הבירה של הדרום, יכלה להיות בחירתי המועדפת ( ואפילו בית מלון מצוין יש שם ). בנוסף למסר הכביר, שהיה מהדהד בעולם כולו, זה היה ממחיש גם את המחויבות המוצהרת של ה- JFN  והסולידריות שלה עם כל אזרחי ישראל המתגוררים בדרום הסוער.

אז, מה לדעתכם בנוגע לשנה הבאה ?

נתן גולן הוא שותף בכיר ב: "גולן וקיי – פילנתרופיה מובילה בישראל"

ומייסד של האקדמיה הישראלית לפילנתרופיה.

כתבה שהתפרסמה בג'רוזלם פוסט 16.4.2012

לכתבה שהתפרסמה בידיעות הצפון ב 30.3.2012

ידיעות הצפון 30.3.12

לכתבה שפורסמה ב YNET באנגלית 1.4.2012

http___www.ynetnews.com_Ext_Comp_ArticleLayout_CdaArticlePrintPreview_1,2506,L-4209843,00

לכתבה שפורסמה בעיתון ורדים-נט 1.4.2012

__www.vradim.net_index2.php_id=1726&lang=HEB

עשר השאלות שתורמים מצפון אמריקה ישאלו את העמותות הישראליות

עשר השאלות שתורמים מצפון אמריקה ישאלו את העמותות הישראליות

(מאמר נוסף בסדרה שמטרתה להנחות עמותות ישראליות לקראת תהליך מוצלח של גיוס משאבים)

דניאל מ. ליאונס, אחד הנדבנים המכובדים ביותר בתולדות מדינת ישראל, הלך לעולמו באפריל אשתקד בגיל 92 בפלורידה. זכורה לי הזדמנות בה ישבתי עם דן ואשתו בנטה בסלון שלהם, ונשאלתי את השאלה שרבים מהמתרימים הישראלים נתקלו בה במשך שנות התעסקותם בנושא, והיא: "אמור לי, ג'ף, מה הדבר החשוב ביותר שאוכל לעשות למען ישראל ברגע זה?". יכולתי להבין מטון השאלה, שדניאל ציפה לתשובה מידית.

כל אחד מאתנו, העוסקים בתחום גיוס כספים למען ישראל, יכול לחזות מראש בקלות יתרה, ולו כמה מן השאלות שיישאל כאשר ייפגש עם תורמים אמריקאים או עם נותני מענקים. למיטב ידיעתי, לא קיים מדריך למגייסי כספים ישראליים, כגון ה- Cliff Notes Study Guide , על כן אני מתכוון להציג את השאלות שעשויות להישאל, או ליתר דיוק, שעומדות להישאל על ידי התורמים. במהלך החודשים הקרובים, ננסה להשיב ולו על חלק מאותן השאלות.

ואם השאלה של דן היא מספר אחת, ברשימה הבאה נציג את התשע הנוספות:

2) האם התכנית הזאת אינה באחריותה של ממשלת ישראל?

התשובה היא בדרך כלל חיובית, אך על העמותה לתת הסבר כיצד התכנית מתכוונת להשתלב עם משרדי הממשלה, אם באמצעות מינוף כספים או על ידי הגשת מודל אותו תאמץ הממשלה בשלב מאוחר יותר.

3) כיצד אתה מתכוון להעריך את השפעתה של התכנית?

עמותה לא יכולה להניח כי תוכל להבטיח מימון תכניות לאורך שנים, מבלי שתהיה מסוגלת להציג תוצאות מוכחות להתערבותה. לחלק מן הארגונים יש מנגנון הערכה משל עצמם; אחרים, מסתייעים במכוני מחקר בעלי שם, כמו מכון סאלד או מכון מאיירס-ברוקדייל. מה שבטוח, אין לשכוח לכלול את סעיף הערכה במודל, הן התכניתי והן הפיננסי.

4) מדוע הישראלים אינם יותר פילנתרופיים?

זאת אחת השאלות שהכי מאתגר לענות עליה. האמת היא, שכן מתקיימת נדבנות אצל הישראלים, אם כי רק בשיעור של0.8% התמ"ג, לעומת 1.85% בארה"ב. מעניין לציין, כי 9% מכלל החברות הישראליות תורמות חברתית, בהיקף של 1.2% מן המחזור העסקי. אחת הסיבות העיקריות לפער העצום הוא, כי ממשלת ישראל לא עושה מספיק על מנת לעודד תרומה, וההקלות במס הן עדיין זעומות בהשוואה למדינות מערביות רבות. החדשות הטובות הן, שהמצב הולך ומשתנה הודות לעבודתם של ארגונים כמו "שיתופים", המספקים ידע וכלים לחוג המתרחב של נדבנים ישראלים.

5) האם מועצת המנהלים שלך תורמת מבחינה כספית לארגון?

אנשי המקצוע הישראלים בעמותות, מתמודדים עם השאלה הזאת כל הזמן. בעוד מועצות המנהלים של העמותות בישראל פועלות על תקן יועצות, רצוי עדיין שרבים מחבריהן יגבירו את פעילותם גם כתורמים.

 6) מדוע יש כל כך הרבה ארגונים ישראלים שעושים לכאורה את אותה עבודה?

קיימות בישראל  32,000 עמותות, משמע שיש עמותה אחת על כל 244 אזרחים (בארה"ב יש עמותה אחת על כל 277 אזרחים). תורמים ירצו לדעת מדוע אין יותר ארגונים עם יעדים דומים מתאחדים וכך חוסכים בהוצאות.

7) מה הדירוג של הארגון שלך בין כל העמותות?

תורמים בצפון אמריקה ובכל מקום אחר, רגילים לראות את דירוג הארגונים, כפי שהקנו להם אותו מכונים כגון Charity Navegator, Guidestar, או            Charity Rank  בקנדה. ארגונים ישראלים יכלו עד לא מזמן, רק להתפאר במרשם הישראלי לנדבנות –תעודה המעידה על ניהול תקין, אך לאחרונה "מידות" הוא המכון המעניק דירוג לעמותות ישראליות.

8 ) כיצד תמשיך לקיים את התכנית לאחר תום תקופת המענק?

מוסדות רבים יגבילו את המענקים לשנתיים או שלוש, מתוך הבנה שמשאבים אחרים הובטחו להמשך קיום התכנית. בהתחשב בתנודתיות של המצב הכלכלי והמשק, לא קל לעמותות הישראליות להבטיח זאת מראש. בעוד המאמצים להבטחת המשך התמיכה בתכנית חייבים להתחיל באופן מיידי, אם לא ניתן לא לעשות זאת, לפעמים עדיף לא לקבל את המענק מלכתחילה.

9) מהו אחוז הוצאות התקורה של הארגון?

תורמים ונותני מענקים, אינם מצפים מארגונים להתנהל ללא תקורה, אך בהחלט מצפים שתקציב הארגון ישקף בבירור את אחוזי הוצאות התקורה מתוך התקציב הכללי. באופן כללי, הוצאות תקורה עליהם להירשם תחת שלוש קטגוריות נפרדות – עלויות תפעול עקיפות, גיוס משאבים ועלויות שיווק.

 10) מדוע תכנית זו חשובה יותר מתכניות אחרות שנחשפתי אליהן?

כאן מתחילה העבודה הקשה. יכולת שכנוע חשובה, אך על ראשי הארגון להפגין בקיאות מקצועית, ואמונה  עמוקה בתוכנית או פרויקט שהם מציעים לתורם הפוטנציאלי. יש להתרכז בצדדים החיוביים ולהימנע מביקורת על אחרים..

ייתכן שהנך תוהה מה אני השבתי לדן ליאונס. בדרך כלל יש באמתחתי תשובות מוכנות להשחלה בשיחה ברגע המתאים, אך התשובה הטובה ביותר היא לשכנע את דן ובנטה, לבוא לישראל ולהחליט בעצמם, דבר אותו עשו פעמים רבות.

מדינת ישראל הוא המקום הטוב ביותר להציגו כפרי התוצאות.

ג'ף קיי הוא שותף בכיר בחברת גולן &  קיי – מובילים את הפילנתרופיה בישראל, ומייסד המרכז הישראלי ללימודי לפילנתרופיה.